עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
א״ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו שטן דחזייה להקב״ה דקא נטה בתר איוב אמר דלמא ח״ו מנשיא ליה לרחמנותיה דאברהם. פנינה דכתיב (ש״א א ו) וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה דרשה רב אחא בר יעקב בפפוניא ואתא שטן ונשקיה אכרעיה. (איוב ב) בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו אמר רבא בשפתיו לא חטא אבל בלבו חטא. (שם) ארץ נתנה ביד רשע וגו׳. אמר רבא בקש איוב להפוך קערה על פיה א״ל אביי לא דבר איוב אלא כנגד שטן כתנאי ארץ נתנה ביד רשע רבי אלעזר אומר בקש איוב להפוך קערה על פיה א״ל ר׳ יהושע לא דבר איוב אלא כנגד שטן:
עין יעקב
ל אָמַר רַבִּי לֵוִי: שָׂטָן וּפְנִינָה, לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְכַּוְּנוּ. שָׂטָן, [כֵּיוָן] דְּחַזְיֵיהּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּקָא נָטָה [דַּעְתֵּיהּ] בָּתַר אִיּוֹב, אָמַר (דלמא) חַס־וְשָׁלוֹם מְנַשְׁיָיא לֵיהּ לְרַחֲמוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם. פְּנִינָה, דִּכְתִיב: (שמואל א א׳:ו׳) "וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְעִמָהּ". דָּרְשָׁהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב בְּפַפּוּנְיָא, וְאָתָא שָׂטָן וְנַשְּׁקֵיהּ אַכַּרְעֵיהּ. (איוב א׳:כ״א-כ״ב) "בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו", אָמַר רָבָא: בִּשְׂפָתָיו לֹא חָטָא, (אבל) בְּלִבּוֹ חָטָא. [מַאי קָאָמַר]? (איוב ט׳:כ״ד) "אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע" וְגוֹ'. אָמַר רָבָא: בִּקֵּשׁ אִיּוֹב לַהֲפֹךְ קְעָרָה עַל פִּיהָ. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: לֹא דִּבֵּר אִיּוֹב אֶלָּא כְּנֶגֶד הַשָּׂטָן. כְּתַנָּאֵי: "אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע", רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּקֵּשׁ אִיּוֹב לַהֲפֹךְ קְעָרָה עַל פִּיהָ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא דִבֵּר אִיּוֹב אֶלָּא (כנגד) [כְּלַפֵּי] שָׂטָן.
מדרש לקח טוב
פס'. כי תהיין לאיש שתי נשים. האחת רשות. ממשמע. שנאמר נשים איני יודע שאינו פחות משתים אלא לרבות אפילו יתר מיכאן. האחת אהובה והאחת שנואה. זו אהובה בנישואיה וזו שנואה בנישואיה. שמחמת שזו מן העממים בא לשנאתה וזו מישראל בא לאהוב אותה לכך נאמרו פרשיות הללו. ד״א כי תהיין לאיש שתי נשים הראויות להויה יצאו שפחה ונכרית שאין בהן הויה. וילדו לו בנים. מי שהוולדות שלו יצאו שפחה ונכרית שאין הוולד הולך אלא אחריהן. בנים. הבנים בדין הזה ולא הבנות שאע״פ שהבנות נכנסות לנחלה תחת האחים אינן בדין הבכורה. והיה הבן הבכור לשניאה. הבן ולא טומטום ואנדרוגינוס. הבכור ולא הספק. לשניאה. הכתוב מבשרך שהבכור לשניאה. וכן אתה מוצא בלאה ובפנינה. כמה טעות טעו הקראים שאמרו ואשה אל אחותה לא תקח אלו שתי נשים ודבר זה בתורה ובנביאים ובכתובים שהיו ישראל נושאים שתי נשים ובפנינה כתב (שמואל א א׳:ו׳) וכעסתה צרתה גם כעס: